לא בגלל שכולם רוצים להתחתן בתאריך הזה אלא בגלל שזה היה "יום הגלישה הטוב ביותר" שאני ראיתי אי פעם בארץ. זה פשוט לא קורה, הגובה הנכון, רוח offshore ומלא חול.
6:30 בבוקר אני מגיע לחוף, ומגלה ים של 1-1.5 מטר,פיקים לאורך כל החוף ומספר מצומצם של גולשים במים. עולה על חליפה ונכנס למים. מגיע לפיק ופשוט לא מצליח להבין מה קורה- ים מטורף, צינורות חלולים ואף גולש דומיננטי במים (חוץ מגיל קרן), חשמל.
בדיוק קיבלתי שני גלשני RUSTY שמחכים לבדיקה- אזה כיף!
התחרות מתחילה והים עדיין עובד, אני באופן אישי שונא להתחרות, לא אוהב את הרגשת הלחץ במים, זה סותר את כל מה שהגלישה נותנת לי. אבל באותו היום, הגלים היו ברמה בינלאומית והיה כיף להיות במים יחד עם עוד מספר גולשים מצומצם.
כל הבוקר חשבתי על התחרות בפייפליין ועל העובדה שסוף סוף יש תחרות בארץ בגלים אמיתיים.
החבר'ה מבילבונג וארגון הגלישה פשוט קלעו בול – שאפו!
מינסקר בחלולים של נהריה\צילום :יעקב מדר
במהלך התחרות הרמה הייתה גבוהה מאוד וכולם חגגו.
רגע השיא עבורי היה מקצה רבע הגמר. נשארו כ-20 שניות לסיום המקצה ואני עם הניקוד הנמוך במקצה ,והנה מגיע הסט. אני חותר לעבר הגל ומבין שזה הולך להיות ה-צינור. מספר שניות לאחר מכן יוצא ממנו עם ספיט וחיוך ענק- אחד הגלים הטובים שהיו לי באותו היום ואפילו ניקדו את הגל ב-10.
יום רביעי הגדול סוף סוף קיבל משמעות אמיתית עבורי ואני מאמין שעבור רבים אחרים.
החבר'ה המקומיים בנהרייה מלאים "good vibes" ופשוט תענוג לבקר!
עידו מינסקר \ צילום: אורי ריכטר
לאחר שמינסקר חזר מנהריה, תפסנו אותו לכמה מילים וסשן איירים קצר בחוף הבית שלו בהרצליה.
אז עידו , מה אתה עושה היום?
אני בתקופת העשרה, לומד לתואר בהנדסת תעשייה וניהול, מאמן גלישת גלים של קבוצת אלופים ועובד במוסד הקולינרי רביבה וסיליה.
חזרת מטיול לא מזמן? איך היה? מה היה? מי היה?
לפני כשלושה חודשים, די מזמן , חזרתי מהאיים המלדיביים, היינו צוות רציני שכלל את יוני קליין, עומר בר, ניר נאור ועוד. גן עדן, הגלים מושלמים ומאפשרים לך להשתפר. בימים הגבוהים היה מטורף, היו סשיינים שלמים בלי אף ביצוע – רק צינורות. הבעיה היחידה היא שהגלים לא מספיק מאתגרים ואי אפשר לדחוף את הגבולות.
איך אתה מגדיר את עצמך בתור גולש? ניו סקול? פריסטייל?
באופן אישי פחות מעניין אותי הגדרות. דבר ראשון אני גולש בשביל הכיף, זה כמו וירוס, בטח רובכם מכירים את ההרגשה שחייבים לעזוב הכל ברגע שיש גלים ולהיכנס למים. בנוגע לסגנון, ככל שאני מתקדם אני דווקא מעריך יותר קווים נקיים בגלישה , תנועות גדולות ורייל במים. היום אני מבין שהרבה יותר חשוב לקרוא את הגל נכון ולהשתמש בגלשן לביצועים. כל האיירים למינהם, הם מעין "טריקים" של שליטה בגלשן. זה כיף אבל חסר החיבור עם הגל.
איך הרגשת אחרי התחרות בנהריה? קיבלת תאבון לעוד תחרויות?
את האמת, שבנהריה זה הייתה הפעם הראשונה שנהנתי בתחרות. בשלבים המוקדמים, הים היה גבוה ואפשר להציג רמה גבוהה. אני חייב לציין שזה היה הסשן הכי טוב שהיה לי בארץ מאז שהתחלתי לגלוש - פשוט אינסוף צינורות. באופן אישי, די נמאס לי להתרוצץ במים במשך 15 דקות, בים של 40 סנטימטר ולחפש איזה גל טוב.. קצת פטתי. ברגע שהים גבוהה והתנאים קצת יותר מעניינים אני חושב שזה נותן ערך מוסף לתחרות ואפשר פשוט להנות מזה. תאבון להתחרות? לא הייתי אומר, אני מרוצה מהצורה שגלשתי בתחרות ואני מאמין שהמשיך בגישה האופיינית לי ואגיע לתחרויות נבחרות.
עידו מינסקר \ צילום: אורי ריכטר
למה אתה בעצם לא מתחרה בצורה קצת יותר עקבית?
לא מעניין אותי. אני פשוט נהנה מהגלישה ומדי פעם מגיע כדי להשאר בעיניינים ולגלוש קצת עם הגולשים הטובים בארץ. הייתי שמח עם היו תחרויות יותר מאתגרות וקיצוניות בארץ. בנוסף, אני חושב שכולם מתלוננים על העובדה שהגולשים לא מעיזים במקצים. אם היו מאריכים את המקצים, הגולשים היו יכולים להיות רגועים יותר במים, ובמקום לגלוש בטוח היינו רואים את הגלישה הישראלית מתפתחת יותר.
מה השאיפות שלך בתור גולש?
אני מתמקד כרגע במה שגורם לי את הריגוש המקסימאלי מהגלישה וזה צינורות. כרגע, השאיפה שלי בתור גולש היא לחוות רגעים גדולים וארוכים יותר בתוך הצינור.
באופן כללי, שהגלישה תלווה אותי לאורך כל הדרך.
מה אתה עושה בשביל להישאר בכושר או לפני טיולים?
אני משתדל להשאר בכושר ולהתאמן לפחות 3 פעמים בשבוע. אני משלב אימוני ריצה, קארבר, ותרגילי כוח.
מה היעד הבא?
לא בטוח, יש כמה יעדים על הכוונת. מה שבטוח זה שיהיו צינורות.
כמה מילים לגולשים בארץ?
עם השנים יצא לי לטייל המון. המסקנה החשובה ביותר שאני רוצה להעביר- נוסעים בשיא העונה, נמאס מגלים רקובים.
תודות
לארתור רשקובן וואנס על התמיכה.
ליואב בילו על גלשני הראסטי .
לאורי ריכטר על הפרגון והשעות שהוא מבלה עם העדשה במים.
לצפייה בוידאו - Vans Surf team Israel summer2012 לחצו כאן
